גזר דין בתיק ת"פ 14807-10-10

לגבי נאשם 1

1.                  הנאשם 1 (להלן: "הנאשם"), הואשם בכך שביום 11.9.09 בסמוך לשעה 16:00, באזור בית השיקמה, עסק הוא עם עוד אחר, בציד חוגלות באמצעות רובה ציד וסכינים.  על פי כתב האישום, הנאשם נהג ברכב ונאשם נוסף (להלן: "הנאשם 2") שהואשם באותו כתב אישום (ושדינו הוכרע ונגזר זה מכבר), ירה מתוך הרכב (להלן ביחד: "הנאשמים").  עוד נטען בכתב האישום, כי משראו הנאשמים את ניידת המשטרה, השליכו מן הרכב, שקית ובה שש חוגלות מתות שניצודו על ידי הנאשמים.  נטען כי מכנסיו של הנאשם היו מוכתמים בדם חוגלה שניצודה על ידי הנאשמים וכן נמצאה בכיס מכנסיו שקית ניילון, שהכילה נוצת חוגלה ושהייתה מוכתמת בדם חוגלה, שניצודה על ידי הנאשמים.  על פי כתב האישום, לנאשם לא היה רישיון ציד או היתר למעשיו וחוגלה היא חיית בר מוגנת.

2.                  העבירות בהן הואשם הנאשם, הן ציד חיית בר מוגנת בניגוד לסעיפים 2 ו - 14(ב) לחוק להגנת חיית הבר התשט"ו 1955 (להלן: "החוק"); צייד מתוך כלי רכב ממונע בניגוד לתקנה 6(ד) לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו 1976 (להלן: "התקנות") וסעיף 14(א) לחוק; ציד ברדיפה בכלי תחבורה ממונע בניגוד לסעיפים 5(4) ו - 14(א) לחוק; החזקת חיית בר מוגנת בניגו לסעיפים 8(א)(3) ו - 14(א) לחוק; החזקת רובה ציד ברכב כשהוא טעון ואינו ארוז בנרתיק בניגוד לתקנה 6(ה) לתקנות וסעיף 14(א) לחוק וציד ללא רישיון ציד בניגוד לסעיפים 2 ו - 14(ב) לחוק. 

3.                  הנאשם הורשע על פי הודאתו וב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל או לפחות מאסר על תנאי לתקופה משמעותית קנס מרתיע ומשמעותי.  ב"כ המאשימה הדגיש, כי מדובר כאן בנאשם, אשר זו אינה ההרשעה הראשונה שלו בעבירה זו.  קיימות מספר עבירות ברישום הפלילי שלו של ציד חוגלות והעבירה האחרונה בה הורשע בוצעה על ידו בשנת 2002.  בעבירה אחרונה זו, הושת עליו קנס בסך 10,000 ש"ח ומאסר על תנאי ונראה כי בכך לא היה כדי להרתיעו ועל כן מבקש ב"כ המאשימה ענישה מרתיעה יותר. 

4.                  הסניגור מצידו טוען כי יש לאבחן בין הנאשם לבין הנאשם 2, שכן מי שירה היה הנאשם 2 והנשק היה של הנאשם 2, כמו כן טוען כי יש לשים לב כי העבירה האחרונה בה הורשע הנאשם, נעברה על ידו לפני עשר שנים.  הסנגור הציג בפני בית המשפט תיק מסמכים רפואיים, שעניינו תאונת עבודה קשה שעבר הנאשם ביום 1.9.11 ושבגינה קבע לו המוסד לביטוח לאומי נכות זמנית של 100% עד ליום 31.12.12.  הסניגור מציין כי מדובר באדם בן 43, גרוש ואב ל- 4 ילדים אותם הוא מגדל בעצמו, לאחר שהאם עזבה את הבית.   מכל השיקולים הללו, כשמביאים בחשבון גם את עברו הפלילי של הנאשם, סבור הסניגור כי יש לגזור עליו עונש נמוך מזה שנגזר על הנאשם 2 ולהסתפק במאסר על תנאי וקנס נמוך מאוד עם התחייבות סבירה. 

5.                  העבירות של ציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רישיון ציד, ציד ברדיפה בכלי תחבורה ממונע והחזקת חיית בר מוגנת, הן חלק ממכלול עבירות אשר נקבעו בספר החוקים מתוך מטרה להגן על ערכי הטבע במדינת ישראל.   ספציפית, בכל הנוגע לחוגלות, הרי שעל פי חוות דעת מומחה שהגישה המאשימה לבית המשפט,  חוות דעת של ד"ר סיימון נמצוב : "... החוגלה הינה מין מפתח בעולם החי של ארץ ישראל... ברם נראה כי בעשורים האחרונים נפגעה אוכלוסיית החגלה בישראל בעיקר עקב פעילות לא מבוקרת של ציד חוקי ולא חוקי...בעבר נחשב למין נפוץ ביותר ברחבי הארץ... הירידה בגודל אוכלוסיות החוגלות ברוב המדינה הביאה להפסקת הציד ... מוגדרת כערך טבע מוגן מאז 7.2.05 וכחיית בר מוגנת מאז 1.9.06...".

6.                  לצורך קביעת מתחם הענישה יש ליתן משקל רב לערכי טבע מוגנים אלה עליהם נועדו האיסורים להגן ולזלזול המופגן שגילה כלפיהם הנאשם.  מדובר כאן בציד של 6 חוגלות, אשר הן כאמור לעיל, חיות בר מוגנות, כשהמחוקק קבע לצד עבירות אלה,  עונש חמור של מאסר (לגבי חלק מן העבירות שנת מאסר אחת ולגבי חלקן שנתיים) או קנס, כשהקנס שנקבע בגין חלק מן העבירות בהן הורשע הנאשם, הוא 150,000 ש"ח לכל עבירה ולעבירות אחרות בהן הורשע, מדובר בקנס של כמעט 30,000 ש"ח לכל עבירה ועל כן במצטבר מדובר בקנסות של מאות אלפי שקלים. 

7.                  מדיניות הענישה הנהוגה בנוגע לעבירות בהן הורשע הנאשם, במקרים בהם אין מדובר בעבירות ראשונות מסוג זה לאותו נאשם, נעה בין 3 ל - 4 חודשי מאסר וכן הטלת קנסות משמעותיים.  אשר על כן, אני קובעת כי מתחם הענישה הראוי לעבירות בהן הורשע הנאשם הוא בין 3 ל - 4 חודשי מאסר בהתחשב בכך כי יושת על הנאשם גם קנס משמעותי. 

8.                  נסיבותיו האישיות של הנאשם קשות, כפי שפורט לעיל.  הנאשם עבר לאחר ביצוע העבירה, תאונת עבודה קשה ונותר נכה, בשלב זה באופן זמני, אך נקבעה לו דרגת נכות של 100%.  מעבר לכך, הנאשם מגדל לבד את ארבעת ילדיו, לאחר שאשתו עזבה את הבית.  נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, מצדיקות לדעתי הטלת עונש מאסר על תנאי על הנאשם ולא מאסר בפועל וכן התחשבות מסוימת לקולא בגובה הקנס.  אני לוקחת בחשבון בהקשר זה, כי אומנם אין זו עבירה ראשונה של הנאשם, אולם העבירה האחרונה בה הורשע הנאשם, בוצעה על ידו לפני עשר שנים. 

9.                  בנסיבות אלה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

9.1  על מנת להרתיע את הנאשם מלחזור ולבצע את אותן עבירות, אני דנה אתו לתקופת מאסר של 4 חודשים על תנאי למשך שנתיים והתנאי שלא יחזור ויבצע אותן עבירות.

9.2  אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 8,000 ש"ח או 80 ימי מאסר תמורתם.  הקנס ישולם ב - 20 תשלומים שווים בגובה 400 ש"ח כל אחד החל מיום 1.12.12.

9.3  הנאשם יחתום על התחייבות על סך 20,000 ש"ח למשך 3 שנים מהיום להימנע מלעבור אותן עבירות בהן הורשע.  ההתחייבות תיחתם בתוך 7 ימים מהיום ולא - ייאסר הנאשם ל - 7 ימים. 

זכות ערעור בתוך 45 יום. 

ניתנה היום,  כ' חשון תשע"ג , 05 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: